אל נא תיתן אותי בידי אויבי (עם לחן) אנא שמע קולנו (עם לחן)
אל נא תתן אותי בידי אויבי אנא שמע קולנו
הצל נא ה' את נשמתי בעת תפילתנו
מפני אנשי חמס בלב נקרע ונפש חרדה
הגן על עמך ישראל אנא אבינו שמע את זעקתנו
הראה לנו ישועתך כי רק אתה תציל את עמך ישראל
מפני אנשי חמס אנא אבינו שמע גם את לחשנו
הגן על עמך ישראל כי רק אתה תביא את הגאולה
הראה לנו ישועתך
ומי (עם לחן) חיים פשוטים (עם לחן)
בתי קטנתי ראי היו לנו חיים פשוטים
את יפי השמים בשעת דמדומים בלי תהילה וזהר
ושמעי בחדווה שירת ציפורים אך כל כך יפים
כשעולות הרוחות לעת ערב רעות של חברים טובים
ומי שברא את רכות השקיעה פריחת אביב
ומי שברא ברכות עוללים זריחה יפיפייה אחרי החשיכה
ירכך נא את לב האדם יהיו כאלה שיומרו הם אפורים
ואת לא תדעי מלחמה אך מי ייתן ויהיו כאלו החיים
ילדי חמודי כשתשנו היו לנו חיים יפים
ומעל מרחבים כבר השחירו עברו בשקט
ואין ספור כוכבים במרום נוצצים בלי אורות הזרקורים
ביופיים הבטחתו הם יזכירו לשמוע יחד נעימות שאוהבים
ומי שתכנן את הליל השקט לשוב הביתה לברכת האהובים
ומי מאורותיו ברקיע התקין יהיו כאלה שיומרו משעממים
יתקן נא את לב האדם אך מי ייתן ויהיו כאלה החיים
ממרום לא תדעו כל אימה
היו לנו חיים פשוטים
ומחר ילדים כשנקום פנינינו לא בלטו מבין ההמונים
לעולם עוד עטוף בצללים להסב ביחד לסעודות שבת וחג
החמה העולה תאיר את יופייה לראות צמיחה והגשמה מעמל רב
של בריאה השוקקת חיים יהיו כאלה שיומרו מעט תפלים
ומי שבכל יום מחדש מעשיו אך מי ייתן ויהיו כאלו החיים
מקשיב מחדש לתפילות של בניו
יחדש נא את לב האדם היו לנו חיים פשוטים
לא יביא עוד חרבן לעולם ועליהם חלמנו שם במרחקים
ברעם ואש ניצלנו מעילום השם
ומי שברא את רכות השקיעה וכל העם הכיר אותנו -- אב ואם
ומי שברא ברכות עוללים יהיו כאלה שיומרו דברים יפים
ירכך נא את לב האדם אך מי ייתן וחיינו עוד חיים פשוטים
ואתם לא תדעו מלחמה
היו לנו חיים פשוטים
היו...
סנדלים קטנים
סנדלים קטנים בשורה הכאב
אדומים, חומים, שחורים
מאובקים בחול ואדמה מתחבקים עם הכאב
ממשחק והשתוללות הילדים הצורב
ורגליים קטנות נחות הפוקד אותנו
בשקט ובשלווה בכל דור ודור
תהיה שנתכם מתוקה כיחידים
רחוקה מפחד ואימה כקבוצות
בהמונים
בגדים קטנים בערימה בזיכרוננו
פסים עליזים ודוגמה בתפילותינו
כן כפרחים צבעוניים תפרחו מאז היותנו לעם
בגן של שמש ואורה כאב
ואיש צר לגשת לא יידע אימה
ומחבל ביופייכם לא יפגע אבדן
בכל דור ודור
וכציפורים חופשיות תשירו עצם קיומנו
בלי חשש מידי האדם האם זה נורמלי?
ושיריכם ימלאו מה שמאחד אותנו
ישמחו את כל העולם מה שמייחד אותנו
האם זה הכרחי
בכל דור ודור?
עד מתי (כ"ד ניסן תשע"ד)
באנחה
כתמי הצבע הולכים ומתמעטים
בנוף המתייבש אי - שם מעבר לגבול הררי (נכתב לפני יותר מ-30 שנה אחרי עימותים בצפון. אפשר
צמחי הבר ( עשבים אם תרצו ) להחליף אולי ל"גבול עזתי" )
ממהרים לעשות זרעים יושבת לה אם ממררת בבכי
עירבון לשנה הבאה על בעל או בן או עולל טיפוחים
יושבת לה אם ממררת בבכי
200,000 טילים בין הריסות ביתה
הוא אמר בחורבן עולמה
200,000 טילים בצער אבדה וכאב אין סופי
מכוונים אלינו ויודעת אני ששוכן שם אויב
גם מיליוני מילים הזומם להרוס, להרוג, לאבד
עמוסות לחדור בכל דרך
שטנה ושנאה לפגוע, להכות
ועלי וטפי לא יחוס לא יחמול
בכל דור ודור
עמלק יושבת אני בביתי השליו
מלטפת ברוך את בתי הקטנה
ריבונו של עולם מחזירה בחיוך את צחוקה התמים
עד מתי? ושומעת בעונג
הגדולים משחקים
בלי פחד
לחשוב על קרבת מקלטים
ורעד עובר בי לזכר מראות
של הרג והרס וכל הזוועות
ויודעת אני
בשני עברי הגבולות
ב-"אי - שמים" רבים
יושבת לה אם ממררת בבכי
אל נא תתן אותי בידי אויבי אנא שמע קולנו
הצל נא ה' את נשמתי בעת תפילתנו
מפני אנשי חמס בלב נקרע ונפש חרדה
הגן על עמך ישראל אנא אבינו שמע את זעקתנו
הראה לנו ישועתך כי רק אתה תציל את עמך ישראל
מפני אנשי חמס אנא אבינו שמע גם את לחשנו
הגן על עמך ישראל כי רק אתה תביא את הגאולה
הראה לנו ישועתך
ומי (עם לחן) חיים פשוטים (עם לחן)
בתי קטנתי ראי היו לנו חיים פשוטים
את יפי השמים בשעת דמדומים בלי תהילה וזהר
ושמעי בחדווה שירת ציפורים אך כל כך יפים
כשעולות הרוחות לעת ערב רעות של חברים טובים
ומי שברא את רכות השקיעה פריחת אביב
ומי שברא ברכות עוללים זריחה יפיפייה אחרי החשיכה
ירכך נא את לב האדם יהיו כאלה שיומרו הם אפורים
ואת לא תדעי מלחמה אך מי ייתן ויהיו כאלו החיים
ילדי חמודי כשתשנו היו לנו חיים יפים
ומעל מרחבים כבר השחירו עברו בשקט
ואין ספור כוכבים במרום נוצצים בלי אורות הזרקורים
ביופיים הבטחתו הם יזכירו לשמוע יחד נעימות שאוהבים
ומי שתכנן את הליל השקט לשוב הביתה לברכת האהובים
ומי מאורותיו ברקיע התקין יהיו כאלה שיומרו משעממים
יתקן נא את לב האדם אך מי ייתן ויהיו כאלה החיים
ממרום לא תדעו כל אימה
היו לנו חיים פשוטים
ומחר ילדים כשנקום פנינינו לא בלטו מבין ההמונים
לעולם עוד עטוף בצללים להסב ביחד לסעודות שבת וחג
החמה העולה תאיר את יופייה לראות צמיחה והגשמה מעמל רב
של בריאה השוקקת חיים יהיו כאלה שיומרו מעט תפלים
ומי שבכל יום מחדש מעשיו אך מי ייתן ויהיו כאלו החיים
מקשיב מחדש לתפילות של בניו
יחדש נא את לב האדם היו לנו חיים פשוטים
לא יביא עוד חרבן לעולם ועליהם חלמנו שם במרחקים
ברעם ואש ניצלנו מעילום השם
ומי שברא את רכות השקיעה וכל העם הכיר אותנו -- אב ואם
ומי שברא ברכות עוללים יהיו כאלה שיומרו דברים יפים
ירכך נא את לב האדם אך מי ייתן וחיינו עוד חיים פשוטים
ואתם לא תדעו מלחמה
היו לנו חיים פשוטים
היו...
סנדלים קטנים
סנדלים קטנים בשורה הכאב
אדומים, חומים, שחורים
מאובקים בחול ואדמה מתחבקים עם הכאב
ממשחק והשתוללות הילדים הצורב
ורגליים קטנות נחות הפוקד אותנו
בשקט ובשלווה בכל דור ודור
תהיה שנתכם מתוקה כיחידים
רחוקה מפחד ואימה כקבוצות
בהמונים
בגדים קטנים בערימה בזיכרוננו
פסים עליזים ודוגמה בתפילותינו
כן כפרחים צבעוניים תפרחו מאז היותנו לעם
בגן של שמש ואורה כאב
ואיש צר לגשת לא יידע אימה
ומחבל ביופייכם לא יפגע אבדן
בכל דור ודור
וכציפורים חופשיות תשירו עצם קיומנו
בלי חשש מידי האדם האם זה נורמלי?
ושיריכם ימלאו מה שמאחד אותנו
ישמחו את כל העולם מה שמייחד אותנו
האם זה הכרחי
בכל דור ודור?
עד מתי (כ"ד ניסן תשע"ד)
באנחה
כתמי הצבע הולכים ומתמעטים
בנוף המתייבש אי - שם מעבר לגבול הררי (נכתב לפני יותר מ-30 שנה אחרי עימותים בצפון. אפשר
צמחי הבר ( עשבים אם תרצו ) להחליף אולי ל"גבול עזתי" )
ממהרים לעשות זרעים יושבת לה אם ממררת בבכי
עירבון לשנה הבאה על בעל או בן או עולל טיפוחים
יושבת לה אם ממררת בבכי
200,000 טילים בין הריסות ביתה
הוא אמר בחורבן עולמה
200,000 טילים בצער אבדה וכאב אין סופי
מכוונים אלינו ויודעת אני ששוכן שם אויב
גם מיליוני מילים הזומם להרוס, להרוג, לאבד
עמוסות לחדור בכל דרך
שטנה ושנאה לפגוע, להכות
ועלי וטפי לא יחוס לא יחמול
בכל דור ודור
עמלק יושבת אני בביתי השליו
מלטפת ברוך את בתי הקטנה
ריבונו של עולם מחזירה בחיוך את צחוקה התמים
עד מתי? ושומעת בעונג
הגדולים משחקים
בלי פחד
לחשוב על קרבת מקלטים
ורעד עובר בי לזכר מראות
של הרג והרס וכל הזוועות
ויודעת אני
בשני עברי הגבולות
ב-"אי - שמים" רבים
יושבת לה אם ממררת בבכי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה